פילוסופיה סינית- יין ויאנג 

מושגים יין ויאנג הם מאבני היסוד של הפילוסופיה הסינית ומקורותיהם נובעים משתי גישות המהוות נדבך חשוב בפילוסופיה זו.

קונפוציוניזם:

קונפוציוס, או בשמו הסיני, קונ– פו– צה הוא מייסדה של תיאוריה זו.
הקונפוציוניסטים קידשו את גוף האדם ומשום כך אסור היה לבצע בו ניתוחים. דרך מחשבה זו קידמה את הרפואה הסינית בכלל והאקופונקטורה (דיקור במחטים), בפרט.
התהווה צורך דחוף באפשרות טיפול באנשים ללא התערבות כירורגית ומכאן התפתחה תורת שניים עשר האיברים, המרידיאנים ונקודות הדיקור המשפיעים על האיברים הפנימיים, מאזנים ומרפאים אותם.

טאואיזם:

מייסדה של תיאוריה זו נקרא לאו טצ'ה.

טאו פירושו- "דרך" או "ריק" (ואקום).

סיפור הבריאה:

המפץ הגדול הכניס סדר בתוהו ובוהו ויצר את היקום.
נוצרה הפרדה בין הדברים הקלים שעלו מעלה (יאנג), והדברים הכבדים ששקעו מטה (יין). המפץ גרם לזוגיות והפריד את האחד (טאו) לשניים (יין ויאנג) .

פירוש ומקור המילים אינו ידוע, אך הפירוש הכי קרוב לסימנים הסיניים, הנו:
יין- הצד האפל של הגבעה.
יאנג- הצד המואר של הגבעה.
יין ויאנג הינם הפכים המשלימים זו את זה ואינם יכולים להתקיים האחד ללא השני.
ללא לילה לא יהיה יום, ללא עבודה לא תהיה מנוחה וכו'.

הטאואיזם מתבסס על ההרמוניה בין השמים, האדם ואדמה.
האדם במרכז, בין השמים (יאנג) לבין האדמה (יין) ועליו ללמוד לחיות בהרמוניה עם סביבתו ולהתאים עצמו לשינויים שחלים בטבע.

קונספציה נוספת בתיאוריה זו היא WU WEI, משמעה:ACTION NON ACTION,

אי עשייה הגורמת לעשייה.
מעצם נוכחות הטאו דברים מתרחשים וכך גם הקיסר שהוא התגלמות האל עלי אדמות, מעצם נוכחותו קיימת התרחשות ומתקיים בו WU WEI.
בפילוסופיה זו חשובה גם תכונת הריק בשל יכולתה להתמלא.

הטאו של השמים:
רעיונות- יאנג
יישום- יין

האדם קולט בעזרת לבו (הלב- קיסר הגוף) רעיונות מהשמים, מעבד אותם בגופו ובעצם פעולה זו מכניס לגופו את החלק השמימי (יאנג) וגורם ליצירה (יין) וכך מאפשר זרימה חופשית של יצירה ללא מעצורים (עשייה ללא עשייה).

הדרך היחידה לבטא את הטאו היא בעזרת היין והיאנג וכשם שהאדם צריך לאזן בין שמיים לארץ בקוסמוס, בעולם, כך במיקרוקוסמוס, בגופו, צריך שיהיה איזון בין שמים לארץ, בין הרוחני לגשמי.
- שמים- רוחני
- האדם (בתווך)- גנטי
- אדמה- גשמי

חשיבות המספרים בפילוסופיה הסינית:
1. טאו- האחד
2. יין ויאנג- "אחד הוא יין ואחד הוא יאנג אשר נקראים טאו" (מתוך ספר "הרפואה הפנימית

של הקיסר הצהוב).
3. שמים – אדם - אדמה – מיקומו של האדם בטבע.
4. ארבעת העונות- הבאה לידי ביטוי של המספר 3, אדם – אדמה – שמים -> עונות השנה,

מימוש פוטנציאל הפריצה החוצה.
5. חמשת האלמנטים (יסודות) – עץ – אש – אדמה – מתכת – מים.
6. ששת השכבות - דרכם חודרת מחלה אל איברי הגוף.
7. שבעת הרגשות - כעס, שמחה, סימפאטיה/אהדה, אבלות/צער ופחד – השייכים בהתאמה

לחמשת האלמנטים.
8. שמונת העקרונות – עקרונות הטיפול למחלות; חיצוני – פנימי, חום – קור, עודף – חוסר, יין

ויאנג.

המטבע הסיני העתיק היה מטבע עגול ובמרכזו חור מרובע. העיגול מייצג את השמיים, הריבוע מייצג את האדמה.האדם מביא לידי יישום של שמים וארץ וזרימה של רעיונות.

השמש זורחת במזרח (יאנג) ושוקעת במערב (יין). ימין (יין) ושמאל (יאנג).

מתוך ה – NEI JING (ספר הרפואה הפנימית של הקיסר הצהוב):
"המזרח מייצג את היאנג והמערב מייצג את היין. במערב ובצפון יש חסר בשמים ולכן האוזן והעין השמאליות שומעות ורואות טוב יותר מהימניות, במזרח ובדרום יש חסר באדמה ולכן היד והרגל הימניים תהיינה חזקות יותר מהשמאליות...”

כיוון שהעולם נע במחזוריות, היין והיאנג יהוו ביטויים של ניגודים (חושך ואור, יום וליל, חורף וקיץ וכו').

כל תופעה כזו כוללת יין ויאנג ביחסיות ובכל אחד קיים גרעין של האחר.

ללא לילה (יין) לא יהיה יום (יאנג). דהיינו, בתוך שיא היין יש גרעין של יאנג (כולנו מכירים את סמל היין והיאנג, אם תנסו להעביר קו בכל חלק שהוא בסימן, תמיד יהיה יין ויאנג בתוכם ביחסיות שונה ובלעדי הגרעין אין פוטנציאל).

מתוך ה – NEI JING:
"היין הוא שקט והיאנג הוא אקטיבי, היאנג נותן את החיים והיין נותן את הצמיחה, היאנג נטמע לתוך הצ'י והיין נטמע לתוך העולם החומרי…".

סימני היין והיאנג מופיעים לראשונה ב"ספר התמורות" (I JING), ספר גורלות וקריאת העתיד. בספר זה מופיע היאנג כאקסוגרמה – 6 קווים רציפים, משום שהיאנג מקרין,
והיין – 6 קווים חצויים, קווים מפוצלים המאפשרים זרימה מהשמים לאדמה.

הטאואיזם והקונפוציוניזם פיתחו את הרפואה הסינית על גווניה הפילוסופיים השונים.